מבית-הספר היסודי ועד גיל ההתבגרות

 
בגיל זה, בערך בין השנים שש עד ארבע-עשרה בונה הילד את עולם הרגש והחוויה, את עולמו הפנימי שלו. מרכז ההתפתחות נמצא בבניה , עצוב וטיפוח של עולם פנימי זה. כמובן שאיכויות נוספות מתפתחות במקביל, החשיבה, המודעות העצמית ועוד, אולם אלו מתעצבות מתוך ובקשר, קודם כל, עם ההתפתחות הרגשית-חווייתית של הילד. דבר זה מוצא את ביטויו בחינוך ולדורף בכך, שבבית-הספר היסודי- כיתות א' עד ו' - מכוונים את התלמידים קודם כל למישור זה של ישותם. הכוונה היא ליצור מערכת, שתטפח, תדגיש ותעודד את התפתחות עולם הרגש והחוויה הפנימית של הילד. הידע כשלעצמו, איסוף האינפורמציה, האימון השכלי והלמידה המופשטת מפנים מקומם בחינוך זה לטובת לימוד מלא חוויות ויצירתי, שקשור לעולמו הפנימי של הילד, ולליווי אינטנסיבי וחם של כל ילד וילד. האומנות משמשת ככלי הטוב ביותר ללימוד בגיל זה. מטבעה היא פונה לרגש ולחוויה ומעצבת אותם. חינוך ולדורף בבית-הספר היסודי הנו קודם כל חינוך אומנותי. כל מקצוע ומקצוע נלמד באופן האומנותי ביותר, ושיעורי האומנות אינם נלמדים לאחר השיעורים העיוניים אלא כחלק מהם, כך שכל שיעור ושיעור הופך לחוויה אומנותית יוצרת. אומנות שהיא חינוך- וחינוך שהוא אומנות, זו מטרת החינוך בשנים אלו. בכיתות היסוד בחינוך ולדורף הדגש מושם על החוויה האומנותית בשעת השיעור, על הפנמה מלאת חיים ופעילות של תחומי הלימוד, על הפעלה חווייתית ככל האפשר של מירב צדדיו הגופניים והנפשיים של כל ילד וילד, ועל קשר חם ואוהב בין הילד ומחנכיו.